סוציולוגים ופסיכולוגים רואים בבדידות בעיה בחברה המודרנית. באופן פרדוקסאלי, בעידן של תקשורת מחשבים פתוחה, אנשים מסרבים יותר ויותר לתקשר ולתקשר זה עם זה, מבודדים עצמם ומתרחקים מהחברה. יתר על כן, הם מסבירים את בחירתם על ידי הרצון לחופש פנימי מוחלט, עצמאות מהחברה, סטריאוטיפים חברתיים וסטנדרטים מקובלים באופן כללי. מה ההבדל בין בדידות לחופש? האם אדם בודד יכול להיחשב חופשי ולהפך?
הגדרת מושגים
בדידות וחופש אינם מושגים שקולים. כל אחד מהם מציין מצב אישיות מיוחד, אשר נוצר בהשפעת מספר גורמים חיצוניים ופנימיים.
אז, בהגדרה, על ידי "חופש" נהוג להבין את מצבו של אדם בו הוא הגורם למעשיו. במילים פשוטות, כל מעשה של אדם חופשי הוא תוצאה של החלטתו העצמאית המבוססת על מניעיו, עקרונותיו, רגשותיו, התנסותו האישית שלו. פעולותיו של אדם חופשי אינן מתעוררות תחת השפעת גורמים חיצוניים (טבעיים, חברתיים, בין אישיים).
בתורו המונח "בדידות" מתייחס להיעדר מוחלט של קשרים חברתיים של אדם אינדיבידואלי, לאובדן האינטראקציה הפיזית והרוחנית שלה עם החברה כולה. פסיכולוגים מבחינים בין בדידות חיובית לשלילית - מצבים הנוצרים תחת השפעת גורמים חיצוניים או פנימיים. בדידות חיובית (בדידות) היא מצב אליו אדם שואף בהתנדבות תחת השפעתם של גורמים פנימיים מסוימים (למשל בגלל עייפות רגשית או פיזית).בדידות שלילית (בידוד) היא מצב בו האינטראקציה של הפרט עם החברה אבודה לחלוטין בהשפעת גורמים חיצוניים: טבעיים, חברתיים.
ראוי לציין כי הבידוד הגופני של האדם לא תמיד מרמז על בדידותו.
מה ההבדל?
המושג "חופש" מבוסס על הקביעה כי כל אדם חופשי במחשבותיו, החלטותיו ומעשיו. עם זאת זה לא אומר שאדם יכול לעשות ככל העולה על רוחו, תוך הפרה או הגבלה של זכויותיהם של נציגי החברה האחרים. חופש ומתירנות הם מושגים שונים מיסודם שיש להבדיל זה מזה.
אז, אדם חופשי מקבל החלטות ופועל, מונחה לא רק על ידי המניעים שלו עצמו, אלא גם על ידי נורמות חברתיות, מבלי לחרוג מגבולות הערכים האוניברסאליים, העקרונות המוסריים והמוסריים. מתירנות, לעומת זאת, מציינת מצב של אישיות שבה מעשיה נוגעים לרוב במערכת הערכים האנושיים האוניברסאליים, הנורמות המוסריות והמשפטיות.
על סמך ההגדרות של המונחים "חופש" ו"בדידות ", ניתן להסיק מסקנה הגיונית שאדם חופשי יכול להיות לבד ולהפך. שני התנאים הללו מסוגלים להשתלב זה עם זה על ידי דוגמה לאישיות עצמאית אחת.
מומחים מציינים את חשיבות המרכיב הפסיכולוגי בבדידות, אשר בשל כך מצב זה יכול להיות שלילי וחיובי כאחד. הרצון הרצוני של האדם לבידוד עצמי יכול להיקבע על ידי מערכת הערכים האישית שלו, השקפת עולמו, הערכתו העצמית, חיפוש קיומי (החיפוש אחר משמעות החיים). בהיותו אדם חופשי, אדם מקבל באופן עצמאי החלטה על בידוד עצמי ופועל על ידי מניעים אישיים.
ראוי לציין תופעה מוזרה המכונה "בדידות בקהל". סוציולוגים ופסיכולוגים מקשרים זאת עם התפתחות אינטנסיבית של טכנולוגיית מחשבים, שהרחיבה באופן דרמטי את תחום ההזדמנויות האנושיות לתקשורת ואינטראקציה חברתית. הופעתן של רשתות חברתיות, מסרים מיידיים ותוכנות מחשב לתקשורת מרחוק הניבה השפעה בלתי צפויה לחלוטין על החברה, ההפך ממה שצפוי.
במקום רצון פעיל לבנות קשרים חברתיים, אנשים החלו להגביל את עצמם במודע בתקשורת, ונמנעים מכל אמצעי אינטראקציה עם נציגים אחרים של החברה. פסיכולוגים מקשרים תופעה זו עם רווחת יתר במידע, אשר בקהילה המדעית מכונה "תסמונת עייפות המידע".
פסיכולוגים מקשרים לרוב תחושת בדידות עם הופעת הדיכאון, המשפיע על טבע רגשי, רגיש-יתר. במקרה זה, תחושת בדידות עשויה להיות מלווה באובדן קשר רוחני עם החברה ("אף אחד לא מבין אותי"), הכחשה ודחייה של הנורמות והחוקים המוצעים ("זה לא בשבילי", "זה זר לי"). עם זאת, במקרה זה, אדם אינו מפסיק להיות חופשי, פועל במסגרת אמונותיו ועקרונותיו שלו. הרחקה מודעת מהחברה היא תוצאה של החלטות שקיבל האדם.
כדי להבדיל בין חופש לבדידות, פסיכולוגים ממליצים להקשיב לרגשות שלך.
בספרות המקצועית, הבדידות מתפרשת כמעט תמיד בצורה שלילית. אדם שחווה תחושת בדידות עמוקה טבוע ברגשות שליליים: אדישות, טינה, כעס, תוקפנות, דיכאון, כאב נפשי, תסכול, קנאה. פסיכולוגים, בתורם, מקשרים רגשות חיוביים לתחושת חופש: תחושת קלילות, דאייה, עצמאות, גל של כוח נפשי, תחושת כנפיים מאחור.
בחירה אישית
מנקודת מבט פילוסופית, כל אדם חופשי ובודד בו זמנית. ידוע שכל נציג של החברה בא לעולם הזה ומשאיר אותו לבד.הבנת עובדה זו מאפשרת לנו ליצור גישה ניטראלית (שהיא הגיונית ונכונה) לבדידות כמצב טבעי של אדם.
פסיכולוגים רואים חשובים כתפיסת הבדידות על ידי האדם עצמו. אנשים חיוביים משתמשים במצב זה לצמיחה אישית, להתפתחות גופנית ורוחנית. בדידות מוצאת פעמים רבות ביטוי ביצירתיות: שירה, מוסיקה, ציור, פיסול. במצב זה נראה כי אדם מנותק מעצמו זרם של מידע מיותר שמגיע מהחברה.
מרחב וזמן המידע המשוחרר משמש אדם בעל אופק חיובי להתפתחות עצמית, גילוי הפוטנציאל של עצמו, משאבים והזדמנויות נסתרים.
היכולת לקבל החלטות עצמאיות, הפועלות כמדריך לפעולות נוספות, היא חירות אנושית. כל אדם חופשי בהחלטותיו ובמעשיו, ואף כוח חיצוני אינו מסוגל להגביל את החופש הזה (כמובן, אם מעשים אנושיים אינם סותרים ערכים ונורמות משפטיות מקובלות). חירותו של אדם באה לידי ביטוי גם בכך שזכותו להעריך באופן עצמאי את מצבו הנוכחי.
האם מדובר בבדידות או בחופש? כל אדם שפוי ומספק את עצמו בוחר ומחליט בעצמו, על סמך רגשותיו, מערכת הערכים שלו, אמונותיו ועקרונותיו.
