האם תהיתם אי פעם מדוע אנשים רבים כל כך אוהבים מיתוסים ואגדות, וחלקם בטוחים שרוב הסיפורים הללו אינם בדיה בכלל? יש תיאוריה שמדובר בחשיבה מיתולוגית שהיא הצעד הראשון בהתפתחות תפיסת העולם האנושית.
תכונות ומפרטים
בימים ההם שבהם האנשים הראשונים בכוכב הלכת לא הצליחו לתת הסבר מדעי לתופעת טבע כזו או אחרת, הופיעה חשיבה מיתולוגית. האמינו כי גשמים או היעדרם בכוח של אלוהות מסוימת. ציפורים הן שליחי היוצר עלי אדמות, וזאבים מסוגלים לדבר עם הירח. בכל פינות כדור הארץ נוצרו מיתוסים.
מעט מאוחר יותר, ככל הנראה, אדם מסוים בעל ידע מעמיק הבין שצורת חשיבה זו מאפשרת לך להשפיע על ההמונים. כך הופיעו תנועות דתיות שונות. אנשים חסרי השכלה האמינו בקלות בנס שיהיה זמין אם ייקרב קורבן.
בכל מקום ותמיד אנשים מסוימים יוצרים ומעשירים מיתוסים על חשבון זה, בעוד שאחרים מאמינים בהם בכנות ומקווים לאירועים מופלאים. ביוון, למשל, ישנם עדיין אנשים הסוגדים לזאוס. באזורים שונים ברוסיה ישנם יישובים רבים בהם מטיפים פגאניזם במאה ה -21.
מה אנו יכולים לומר על השבטים החיים ביערות הצפופים של אפריקה ואמריקה. חלקם עדיין לא לובשים בגדים, מבצעים טקסים שנקבעו על ידי מנהגים, המבוססים בעיקר על מיתוסים. עם זאת, עבור אלו שהגיעו ממצב פרימיטיבי, הומצאו מיתוסים חדשים. הם משמשים חברות קוסמטולוגיה רבות בעולם.
האגדה שבאמצעות קרמים אישה תמיד תיראה בת 18, חודרת לתודעה שלנו במשך שנים.אנו מקבלים את המידע הזה כמעט עם חלב אם באמצעות טלוויזיה, רדיו ואפילו אמא של אמא שלי. במציאות, לא תמיד לקרנות הללו יש השפעה מופלאה, ולעתים קרובות יותר - אינן מחזיקות כלל.
יוצרי הפרסומות מודעים היטב לעובדה שחשיבה מיתולוגית אצל בני אדם מפותחת ברמה לא מודעת.
מה ההבדל מהמדעי?
ישנם כמה סימנים האופייניים לחשיבה מיתולוגית.
- המאפיין המובהק הראשון והעיקרי של מיתוס מהמציאות הוא חוסר ראיות קטגוריות. אגדה כלשהי על גיבור או הופעה אינה מוטלת בספק. עובדות, להיפך, באופן אידיאלי צריך להיות אפוף מסתורין כמה שיותר. אז זה לא עולה על דעתו של צרכן פוטנציאלי לחפש ראיות וגם ביטול האגדה.
- אחת השיטות העיקריות היא מיתוסים אלגוריים. אין מונחים מדעיים. ככל שהיופי של הדמויות או האירועים מסתורי יותר, הם הופכים להיות יותר מושכים.
- חוסר סיבתיות - התכונה הבאה של מיתוסים. נוכחותה או היעדרה של תופעה טבעית כלשהי בהם מוסברת על ידי הרצון או חוסר הרצון של איזשהו יכול להיות כל יכול לתת אותה לאנשים או לא לתת אותה. כך גם לגבי מחלות שנשלחות לאדם בעל כוח גבוה יותר להתנגדות.
שלבי פיתוח
עם התפתחותו של אדם התפתחה חשיבתו המיתולוגית. אם בתחילה הוסברו תופעות טבע על ידי מיתוסים, עליהם באותה תקופה כל תושב כדור הארץ היה תלוי בענייני יום-יום, אז בהמשך התפתחו האגדות והטקסים שליוו אותם בנושאים אחרים. אגב, ההגנה מפני מצערים שונים הפכה לשלב הראשון בהתפתחות החשיבה המיתולוגית. בואו ננסה לחבר את הכרוניקה שלנו.
בהתחלה היה פחד. לפני כוחות הטבע (גשם, רוח, שמש, סופת רעמים), חיות בר (כולל ממותות), ועד שהאדם המציא תרופות מעשיות, הוא השתמש באלה מיתולוגיות. חלקם משמשים עדיין אנשים רבים. ההערכה היא שאישה עם דלי ריק שנפגשה בדרך היא סימן שבוודאי מבטיח צרות. ציפור שטסה לבית מביאה מחלה או אפילו מוות. ויש הרבה אמונות כאלה הנפוצות במאה שלנו.
אנשים משכילים רבים מודעים לכך היטב אין סכנה ממשית בחתול שחוצה את הכביש, אך עם זאת הם עומדים בכללים שנקבעו על ידי מישהו ובמקרה שירקו מעל כתף שמאל. זה יותר מעשה שאננות מאשר דרך להתמודד עם כוחות שעלולים להיות מסוכנים בעולם, אבל זה עדיין קיים. חלקנו תמיד מסתכלים במראה לפני היציאה מהחדר בו חזרנו לדבר הנשכח. כלה נדירה תציג את השמלה לחתן לפני החתונה. דוגמאות לאמונות כאלה ניתן לציין בלי סוף.
יתר על כן, בכל המיתוסים והטקסים הללו יש תכונה אחת. לאן שלא תביטו - הכללים והפרשנויות שלכם למיתוסים. כך, למשל, בכפר אחד חגיגה לרגל חתונה חייבת להתקיים בנוכחות חתול שחור. לאותו אירוע חגיגי, בכפר סמוך, כל יצורי התפירה מונעים מבעוד מועד הרחק מבית בני הזוג.
ואז הופיעה האמונה. יש עמים שעדיין חיים לפי הכללים שאומצו לפני מאות שנים ומאמינים בכנות בצדקתם. מה שגורם להם לעשות זאת אינו חוסר התבונה, אלא העובדה שחשיבה מיתולוגית גברה על סוגים אחרים של תהליכי חשיבה. ישנם מקרים בהם שבטים שלמים נפטרו לאחר שאדם תרבותי ביקר בהם. הסיבה היא פשוטה - זיהום. האנשים האלה לא מתחסנים. הם מאמינים בהגנה על מעצמות עליונות.
אך האירוע מתפרש תמיד כענש שמים.
כדי לחוש קשר עם עולם לא מובן, גבר החל לחפש מדריך. הם היו צריכים להיות סוג של ישות אלוהית, שדימויו בו כל עם ברא את עצמו. מישהו גידל בעלי חיים לדרגת קדושים (למשל, בהודו, פרות לא נאכלות אפילו בתקופות של רעב כללי), איפשהו הופיעו אלים כמו אנשים (המיתולוגיה היוונית היא דוגמא מובהקת).
אבות אבותינו פנו לאלילים נראים למראה, יצאו לציד, הם ביקשו מהם עצות לפני שהם פותחים עסק מסוים, הם עשו קרבנות מולם. ואז היו ציורי קיר, אייקונים, פסלים של יצורים אלוהיים. אדם היה צריך לראות את זה אליו הוא פונה בצער ובשמחה.
יש עוד דרגה של מיתוסים. במקרה זה, הם מחולקים לפי נושא.
- קוסמוגוני - הסבר את המראה של הפלנטה בפרט ושל הגלקסיה כולה. הם מדברים על הרקיע שעלה מהמים, בריאת העולם מביצית, על האירועים שקרתו על כדור הארץ שלנו במהלך כמה מיליוני השנים האחרונות.
- אנתרופולוגי ספר לנו על המוצא שלנו. הצלע של אדם, אב קדמון או מוצא זר - כולם יכולים לבחור בכל אחת מהגרסאות.
- האגדות האשטולוגיות הם אומרים שסוף העולם יגיע במוקדם או במאוחר. ביצוע התחזית הרעה המאיימת של האינדיאנים של המאיה לגבי סוף העולם ב- 21 בדצמבר 2012 חיכתה למיליוני אנשים ברחבי כדור הארץ. הם לא המתינו והחלו לחפש סימנים חדשים לאפוקליפסה. כך עובד החשיבה המיתולוגית שלנו.
- גיבור - ליצור אליל. מאז ומעולם אופיין היה האדם להאמין באגדה עם צפרדע הנסיכה בתפקיד הכותרת, הנסיך הנאה על סוס לבן או אמלי על הכיריים.
העיקר שיהיה לו אגדה וגיבור, שאם לא כל העולם, אז לפחות מציל את עצמו מכל המזל.
- על בעלי חיים - על חתולים בדרך, ציפורים בדירה.
כולם מחליטים לאן להמשיך בעזרת חשיבה מיתולוגית - על שדה הנסים, לארץ השוטים, או להפוך את המיתולוגיה למקצוע שלהם. אבל במידה זו או אחרת חשיבה מיתולוגית מאפיינת אפילו אתאיסטים ומשכנעים משוכנעים.